L'image de la communauté juive du maroc aux yeux des émissaires israéliens
ד"ר יגאל בן-נון
אוניברסיטת פריס VIII
פורסם ב-"ראה" REEH כתב עת לחקר העברית באירופה, גיליון מס' 9, פריס 2005, עמ' 70-57.
בהשקיפם על מנהיגי הקהילה ועל הזרמים הרעיוניים בקרבה, קיימו נציגי ישראל ושליחיה, חלוקה מעט סכימטית בין הגורמים החיוביים, השייכים לקטגוריה המכונה "משלנו" ובין היסודות השליליים התומכים בהבעת נאמנות למדינה המרוקאית. כבר בראשית פעילותה, "המסגרת" 1 לא הסתפקה בנושאי ההגנה העצמית וההגירה, אלא התערבה בעניינים הפנימיים בהנהגת הקהילה. שלוחת המודיעין של "המסגרת" ערכה מעקב מודיעיני לא רק אחר נציגי השלטון, אלא גם "כלפי פנים", בקהילה. לדברי שליח "המסגרת" חגי לב "רצינו לשמור על החוסן הפנימי של המחנה היהודי. לא רצינו שתתפשטנה שם תופעות כמו הוויפאק". 2
בעיני ישראל הצטיירה נאמנות היהודים למולדת המרוקאית כאופורטוניזם ובמקרה הטוב כאמונה תמימה: "בקרב רוב האינטליגנציה וחוגי המסחר גברה מגמה גלויה להשתלבות באומה החדשה, באמונה תמימה, בזכות רעיון או מאופורטוניזם. יהיו המניעיהם אשר יהיו, אותנו זה חייב ליתר זהירות". 3 חגי לב אף קושר עמדה זו להיסטוריה היהודית העולמית: "הם עשו להם חשבון שהנה יש מדינה חדשה, הם יצטרכו מומחים, הם יצטרכו טכנאים, אנשי כלכלה, ומי כמונו יכול לתפוס עמדות ואנחנו נעלה. זאת תופעה ידועה בהיסטוריה היהודית. כבר היו דברים דומים באירופה ובמקומות אחרים". 4
נציגי ישראל פעלו במרץ לסכל את יוזמות חסידי ההשתלבות ולפגוע במעמדם הציבורי. אף שהעריכו את כישוריהם המקצועיים ואת רמתם האינטלקטואלית, ראו בחברים אחדים בהנהגת הקהילה כמאיר טולדנו, מאיר עובדיה וארמן אסולין אויבים שיש להצר את צעדיהם ולסלקם מעמדות השפעה בקהילת קזבלנקה. נשיא הקהילה, עובדיה, מתומכי האגף השמרני של האיסתיקלל, 5 הצטייר בעיניהם כאדם הנוקט עמדות אנטי ציוניות ואנטי ישראליות תקיפות, לכן החליטו לעשות הכול כדי לסלקו מתפקידו. מכיוון שחלק מחברי הוועד מונו על ידי מושל העיר מתוך רשימות שהוגשו לו, נכנסו לוועד כוחות צעירים תומכי ההשתלבות, שהיו פעילים במפלגות. דם צעיר זה, שרמתו האינטלקטואלית הייתה גבוהה יותר מחוגי הסוחרים והנכבדים, שהרכיבו את הוועד בעבר, יזמו פרויקטים חברתיים אחדים ועיקר גאוותם הייתה בחיסול כמעט מוחלט של הקבצנות היהודית בעיר.